SM נגד העולם.

את הפוסט הזה אני כותבת זועמת, זועמת מהיכולת של המין האנושי להעלים עין מכל הרע שקורה בעולם ובכל זאת להתמקד באיזה שעיר לעזאזל אחד שלפני כמה שנים עשה מספר טעויות, שאף אחד לא מפקפק לגביהן, אבל עדיין נושא באשמה הזו עד היום. איך זה שתמיד שהשם "אס-אמ-אנטרטיינמנט" עולה לשיחה התגובות הן "חרא חברה!", "העיקר לא שם!!!", "החברה הכי גרועה בעולם!" כשאני יושבת ומתעדכנת במה שקורה בשאר הלייבלים בקוריאה ופשוט מזדעזעת?

הכל התחיל משני מקרים מאוד בולטים, התביעה של האנגנג (חבר סיני בלהקה המצליחה סופר ג'וניור) והתביעה של JYJ (לשעבר חלק מDBSK) נגד SM בתקופה ההיא, שניהם תבעו על נושאים לגיטימיים, על תנאים פח, על משכורת עוד יותר פח ושניהם בסופו של דבר גרמו לאיזשהו גירעון בשתי הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים.
אולי זה בגלל קהל היעד המסרב לשכוח ומועדוני המעריצים הגדולים והזועמים שהדבר נשאר כאות קלון על המצח של אס.אמ, והלהקות הנ"ל בהחלט סבלו אז - האנגנג היה נחשב סוג של פליט בקוריאה, לא הייתה לו ויזה והוא נאלץ להופיע עם מסכות בהופעות של סופר ג'וניור ששודרו בטלוויזיה כי הוא היה על תקן "מהגר לא חוקי", נאסר עליו לבקר את משפחתו בסין גם כשהיה בסין (סוג של הפליה בהשוואה לשאר סופר ג'וניור שיכלו לבקר את המשפחות שלהם כל עוד יש להם זמן פנוי) וברמת העיקרון הוא היה סוג של עבד עם תנאים בריאותיים מזעזעים.
JYJ, הלא הם ג'אג'ונג, יוצ'ון וג'ונסו, לשעבר מהחמישיה - DBSK, תבעו על כמעט אותם תנאים ובעיקר על זה שהמשכורת שלהם לא עולה בקנה אחד עם העבודה הקשה שהם נותנים. תביעה שבסופו של דבר גרמה לפיצול בלהקה - השלושה שעזבו הקימו את JYJ והשניים שנשארו נותרו תחת השם DBSK כצמד.

נכון, שני אלו באמת מקרים נוראיים ואס.אמ. הועמדו על מקומם מאז. הניהול השתנה, לכל מי שלא מודע לזה - לי סו מאן כבר לא איש מפתח בחברה כבר דיי המון זמן, המנכ"ל הנוכחי הוא בכלל איש בשם קים יונג מין שמנהל את החברה כבר משנת 2010.
למבחר גדול של אמני אס-אמ יש אחוזים ומניות בחברה, מה שהופך אותם לחלק פעיל מהכנסת הרווחים שהם עצמם מייצרים, אמנים כגון בואה, ז'אנג לי ין, קאנטה, DBSK, סופר ג'וניור, דה גרייס, גירלז ג'נריישן, שייני, אפאקס, גו ארה ועוד. אני היחידה ששמה לב שכמעט יותר מחצי מהחברה היא חלק פעיל ברווחים והמניות של אס.אמ? ככה שברמת העיקרון \הם\ מנהלים את החברה של עצמם... מישהו רואה משהו לא הוגן כאן?

המשרד לסחר חוקי בקוריאה מחשיב את התנאים הבאים לשכר הוגן:
1. חוזה של 7 שנות פעילות מהרגע שבו האמן פורץ לראשונה.
2. חלוקת רווחים של 60%-40%.
3. החלטות חד צדדיות של החברה לגבי פעילות של האיידול/שחקן.

ולדעתי? זה יותר מלגיטימי.
אנשים שוכחים שבכל תקופת הטרייניזם של האמנים החברה מוציאה עליהם הון תועפות: על לימודי פיתוח קול, ריקוד, לימודים על התעשייה ואיך היא פועלת, טיפולי פנים וטיפוחים ובחלק רב מהזמן גם לימוד שפה לאיידולים שלא דוברים קוריאנית. ומאחר והם עוד לא חתומים על חוזה בכל רגע הם יכולים לקום וללכת, ואף אחד לא יחזיר את ההון הזה, שמעתם מישהו מתלונן?
אז 40-60 הוא לטעמי שכר יותר מהוגן כדי להחזיר את כל ההשקעה שניתנה באיידולים בתקופה הזו, שיכולה להמשך גם מעל 5 שנים.
שלא לדבר על זה שבחלק מהחברות השכר מתאזן ל50-50 אחרי 3 שנים ואז זה יותר מהוגן.

שבע שנים הם דיי והותר כדי למצות פעילות, ואם האיידול ימצא לנכון להמשיך את הפעילות הזו לאחר ריצוי הזמן הזה זו זכותו בלבד. אני חושבת ששבע שנים הם זמן שמספק דיי תפוקה עבור השקעה שניתנה באיידול.
תחשבו לרגע, הייתם מעסיקים עובד שהיה אומר לכם שהוא יכול לעבוד רק לחודש-חודשיים כשרק לימוד העבודה לוקח חודש-חודשיים? זה לא משתלם לאף אחד.
אז קל וחומר טרייניז שהגיעו ל8 שנים של אימונים וחזרות לפני שהם פרצו, ולכן נראה לי ש7 שנים זה דיי והותר כדי לחתום על חוזה.

ההחלטות אמנם חד צדדיות, אבל האיידול הוא זה שבסופו של יום מגיע לחברה שהוא חושב שיהיה לו הכי טוב בה, וזו זכותו להחליט איפה הוא חותם את החוזה שלו. אחרי שהוא חתם עליו הוא אמור לדעת שהוא כרגע תחת חסותם ושהוא מטיל עליהם את האחריות להחליט את ההחלטות האלה בשבילו גם אם הוא לא חושב שהן נכונות. בסופו של יום הוא סה"כ איש חסר ניסיון לצד אנשים שעוסקים בזה כל חייהם, הוא אמור לקבל את ההחלטות שמוחלטות עבורו גם אם הוא לא רואה כרגע את היתרונות שבכך. כמובן שאני לא אומרת שזה לעיניין לקחת את זה לרעת האיידול ולהעביד אותו, ושלדעתי זה לגיטימי להתייעץ קודם עם האיידול ולשמוע את דעתו. אבל זו דעתי הכללית.


בואו נפתח את עיניכם לכמה מקרים שמתרחשים בתעשיית הבידור הקוריאנית מתחת לאף של כולם, בזמן שכולם עסוקים בלעשות הר מעכבר כמו במקרי תביעה האחרונים של אס.אמ.:

• להקות כמו AOA שמדווחות שהן כבר 3 שנים בתעשייה והחברה שלהן לא משלמת להן וון, שהן מסירות את האיפור שלהן במכונית בדרך הביתה כדי שיהיה להן מספיק זמן ללכת לישון.
  באותה חברה, דרך אגב, נמצאים גם CNBLUE שמדווחים שהחברה לא הייתה מסדרת להם הסעות והם היו צריכים לטייל בתחבורה ציבורית עם כל הציוד שלהם. בנוסף למעקב צמוד 24\7 שהחברה הייתה שמה על הלהקה. זה נשמע לכם הגיוני בכלל?
• להקות כמו THE BOSS (מוכרים גם כ-DGNA) שהמנכ"ל שלהם אנס טרייניז רבים בחברה שלהם, היה ישן במעונות של הבנות, גורם לאיידולים להתעלל בטרייניז... אבל מישהו מכם בכלל שמע על זה?
• B.A.P שכרגע תובעים את TS על תנאים לא הולמים - חוזה על מספר שנים לא הגיוני, משכורת זעומה שאפילו עובד מינימום בישראל לא מקבל... הם הוציאו 11 אלבומים ב3 שנים, אתם בכלל מבינים כמה קידומים זה דורש? זו עבודת פרך.
  הלהקה סיקרט שנמצאת באותה חברה וליטרלי מרעיבות את עצמן. מישהו זוכר איזה יפות ומלאות הן היו כשהן פרצו ואיזה מקלות ושיפודים הן עכשיו? מה לא עושים כדי לקדם את האידיאל הקוריאני - סקס מוכר.
• סיפור שיצא לתקשורת לא מזמן על מנכ"ל חברת בידור שאנס קטינה והכניס אותה להריון אבל יצא זכאי בבית המשפט כי הקשר שלהם הייתה בגדר "הסכמה". גיל ההסכמה בקוריאה הוא 20, הילדה המדוברת הייתה בת 15. איפה ההסכמה כאן בדיוק?
• הלהקה BLOCK B שהייתה בעבר תחת החברה סטארדום תבעו אותה על שלא שילמו להם במשך שנה שלמה, את כל הכסף מההופעות והפעילויות שלהם החברה לקחה לעצמה ובנוסף לכל זה גם מההורים של החברים בה הם לקחו כסף.
• החברה סטאר אמפייר שהייתה מנוהלת על ידי מאפיונר - הלהקה ZE:A שתחת החברה הזו סבלה מחוזה עבדות של 12 שנים (ומאוחר יותר ירד ל9), במקרה של פציעות החברה לא שילמה על האיידולים כמו אצל שאר האמנים, טיפולים רפואיים היו משולמים ע"י האיידולים בלבד, דירות לא ראויות למגורים, הלידר לא קיבל משכורת במשך שנתיים, בלי הסעות ללוחות זמנים והרשימה עוד ממשיכה.
  באותה חברה, ניין מיוזס, שדווח שחייבו אותן לשכב עם הצוות וההנהלה אחרת יעופו מהלהקה (כמו הממבריות שכבר עזבו אותה לאורך השנים). התעללויות פיזיות ונפשיות, ובעיקר אפס קידומים לאורך השנים.
• השחקנית ג'אנג ג'א יון שהתאבדה והשאירה אחריה מכתב בו פירטה שהכריחו אותה לשכב עם מנכ"לים, אנשים בתעשיית הבידור ומפיקים, בנוסף להתעללות פיזית. אבל כמובן שהנושא הושתק במקצועיות.

אני מסתכלת על כל אלו (ועוד רבים נוספים!) ומסתכלת על אס.אמ. שהאיידולים שלהם מקדמים, מרוויחים, אפילו מקבלים מסיבות על חשבון החברה, ולא מצליחה להבין מאיפה כל האומץ של אנשים כמו לוהאן וקריס לתבוע אותם.
לתבוע על הגב של האנגנג שבאמת סבל בתנאים מזוויעים, לשחק על הגל הזה של "אנחנו סינים ואנחנו מסכנים" כשבפועל הם לא סובלים יותר מכל טרייני או כל איידול בתעשייה. אין מה לעשות, להיות איידול זה קשה, זו לא עבודה קלה אבל הרבה עשו אותה לפניהם והרבה יעשו אותה אחריהם. לקום וללכת כשקשה זה פיתרון של אנשים עלובים, ואני לא נכנסת לדעות האם הם זכאים או לא כי בית משפט עוד לא קבע את הדין, אבל כשקריס אומר שהוא לא יכול לקדם באקסו כי הוא חולה מידיי ואחרי שהוא תובע את אס.אמ. הוא ממשיך את הקריירה שלו בסולו זה מעלה קצת תהיות לדעתי.

אני פשוט מרגישה שזה נהיה הפיתרון הקל, כשרוצים לעזוב את אס.אמ. אז "בואו נתבע אותם!" למרות שאפשר לעשות את ההסדרים האלה מאחורי דלתות סגורות גם בלי להגיע לבית משפט. מין תאבת בצע מגעילה כזו של אנשים לשחק על רגשות על מעריצים ולתבוע את החברה הזו כי גם ככה כולם שונאים אותה על כל מיני דברים שאף אחד לא רוצה לשכוח; כשבפועל יש מין חוב שאיידול יכול לשלם במידה והוא רוצה להשתחרר מהחוזה שלו, ממש כמו דמי ויתור, וזה הכי הוגן בעולם. אז כן, אני קצת פגועה מההתנהגות של האיידולים באקסו, בעיקר כי ציפיתי לבגרות.

להגיד "התנאים שלנו לא טובים" ובעצם לקבל מהחברה כל מה שלא היה לך לפני כן - משכורת מדהימה, הלבשה מא' עד ת', ביקורי הורים, כרטיסי כניסה לכל מיני אטרקציות שלא היו להם לפני שהם היו איידולים ובתמורה לזה בסה"כ לעשות את העבודה שלהם - להופיע, לשיר ולרקוד בתנאים סבירים לכל איידול, זה פשוט לצאת כפוי טובה.
באיזה חוצפה אפשר להתלונן על תנאים טובים כל כך כשמנגד עומדות להקות כמו אלו שציינתי למעלה, ועוד רבות נוספות, שבאמת סובלות ואף אחד לא מתייחס לזה?

יש חברות מדהימות כמו YG ו-JYP שהיחס בין המנכ"לים לבין האמנים מדהים, בעיקר כי JYP לוקח חלק פעיל בקידומים ואנשים מכירים אותו כאייקון ציבורי ולא סתם עוד "מנהל" ככה שקל לאהוב אותו, אבל אף אחד לא יודע על כל הבעיות הכלכליות שקורות בחברה הזו... ולאף אחד גם לא כל כך אכפת כל עוד זה לא אס.אמ.

הנקודה שלי היא - תפתחו קצת את העיניים.
אס.אמ. היא חברה מצליחה והוגנת שהתנאים הנוכחיים שלה הושרשו על כמה תקלות במהלך הדרך, אבל מי לא טועה? לפחות הם דואגים לתקן.
תסתכלו לרגע על איידולים שאתם אוהבים, תחשבו לשנייה מה היה קורה אם ידיעות מזעזעות היו מתגלות ככאלה על הלהקה שאתם הכי אוהבים (זה לא כזה מנותק מהמציאות וזה יכול לקרות לכל אחד), ואז תלכו ותסתכלו על תנאי ההעסקה של אס.אמ. ותגידו לי למה אתם חושבים שזו חברה כל כך מגעילה?
חברה שהאיידולים שלה מפורסמים בכל העולם, גורפת מיליונים, מצליחים ומה לא.

כל איידול עובד קשה,
אנשים פשוט לוקחים את זה כמובן מאליו.