יום שישי, 13 במרץ 2015

השכלה "גבוהה"

למען האמת אני כותבת את הפוסט הזה אחרי ויכוח וכחני במיוחד עם מכר שלי השבוע שהתנהל יותר כמו דיון חד צדדי, בעיקר כי לא רציתי להיכנס לדיון הזה על עשר דקות נסיעה ברכב והחלטתי לשבת ולכתוב את כל מה שאני חושבת בנושא כדי לכסות את הסוגיה הזו מכל הכיוונים. מפה לשם - מערכת החינוך בישראל ביחס לעולם.

אני אציין מראש, אני מסכימה שיש למערכת מקומות להשתפר, אני גם מסכימה שיש המון פאקים בניהול וההתנהלות שלה, אבל בשורה התחתונה - אני חושבת שהתוצאות מדברות בעד עצמן. בשנת 2011 ישראל הגיעה למקום הרביעי בדירוג המדינות המשכילות בעולם על פי אירגון הOECD, ושנה לאחר מכן במקום השביעי במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. אז נכון, אנחנו קורעים את התחת ואנחנו מפספסים המון דברים שאפשר להשריש לתודעת התלמידים בשניים-עשר שנות לימוד, אבל אנחנו רחוקים מלהיות בורים וחסרי השכלה ביחס למדינות העולם. חוץ מזה שאם באמת בא לנו להשוות את עצמנו למדינות המצליחות - סין, יפן, דרום קוריאה... אני חושבת שתזועזעו לשמוע על החשיבות שהם מייחסים ללימודים; הקריעות תחת שהם עוברים, אפס חופשים ותרבות שמבוססת כולה על לימודים, לימודים לימודים. מעבר לזה, תלמידים שנושרים מלימודים מקבלים מעמד של "לא יוצלחים", שלא עוזר להם יותר מידיי למצוא עבודה בחוץ כשהם נטולי השכלה.