סבורני שהרוב חושבים שקייפופ פופולארי רק בקוריאה, ובכל פעם שמציינים משהו על מוזיקה קוריאנית ליד חברים אתם זוכים לתגובות כמו "הא, הבחור מגאנגנאם סטייל?". אז תרשו לי לצייד אתכם במידע שאולי יחמש אתכם נגד התקפות PSY ואנשים שמחפשים להמעיט בערך המוזיקה הקוריאנית, כי היא הכתה גלים בארה"ב עוד הרבה לפני שזכרתם והשפיעה על המון מהמוזיקה המערבית הנוכחית.
תרשו לי להתחיל עם אליל האלילים, ג'י הון, או בשם הבמה שלו - ריין.
ריין נולד ב1982 בסיאול שבקוריאה, הוא פרץ בשנת 1998 כחלק מלהקת בנים בשם "פאנקלאב" ובהמשך כזמר סולו בחברת JYP עם השיר "באד גאי" בשנת 2002. משנת 2007 ועד 2013 עבר לחברת ג'יי.טון שהקים הוא בעצמו, ותחתיה פרצו להקת הבנים הראשונה שלו - אמבלאק ולהקת הבנות TWO-X. ריין יצא לפגרה בתקופת הגיוס שלו, וכשהשתחרר עבר לחברת CUBE, שם נמצא עד היום.
ריין הפיץ לתעשיית המוזיקה הקוריאנית שירים שעד היום נחשבים לשירי חובה לכל אדם המחשיב את עצמו אוהד הז'אנר, כמו למשל לאב סונג, רייניזם והיפ סונג, שגרמו לו להצטייר כאחד האיידולים הסקסיים שקוריאה ראתה מעולם, בין אם בשירי בלדה מרגשים או שירי פופ קליטים וקופצניים.
מעבר להיותו אחד הזמרים המפורסמים בקוריאה עד היום, שחקן דרמות (ובין המפורסמות שלו - פול האוס) ואייקון אופנה, ריין היה אולי אחד האמנים שבאמת הותירו חותם בארה"ב. בשנת 2006 זכה להכנס לרשימת "100 האנשים המשפיעים בעולם" של מגזין TIME המפורסם ורק שנה לאחר מכן לקפוץ למקום הראשון בה. דבר שהוביל בסופו של דבר להופעה מרשימה שלו בתוכנית האירוח האמריקאית המפורסמת "הקולברט ריפורט", שמשודרת משנת 2005 ועד היום.
הרי לכם חלק קצר מהתוכנית (אפשר להתחיל גם מ1:40):
כמובן שכל זה לא הספיק, וקולברט וריין נהפכו ליריבים מושבעים. דבר שזימן את ריין לדו-קרב עם קולברט ולתוכנית נוספת כשריין זכה במקום הראשון בפרס "הנבל הטוב ביותר" של MTV לסרטו ההוליוודי - נינג'ה אסאסאין, יחד עם לי ג'ון מלהקת הטיפוחים שלו, אמבלאק.
אני חושבת שהמפתח להצלחה האמריקאית של ריין היה דווקא כשהופיע תחת JYP, שהוא עצמו היה מפורסם לא קטן בארה"ב בתקופתו. פארק ג'ין יונג (הבעלים של חברת JYP) אמנם לא הוציא שום אלבום או סינגל באנגלית, אך בהחלט השפיע על תעשיית הפופ האמריקאית ועל המוזיקה שלה כאשר שמו יצר לו מוניטין של כותב שירים ויוצר מוכשר. ובפינת "הידעת?" שלנו היום - JYP כתב שירים ליותר מאמן אמריקאי מפורסם אחד, ובין לקוחותיו המרוצים - וויל סמית'.
עוד סימנים להצלחה של JYP בארה"ב הן להקת הבנות המפורסמת שלו - הוונדרגירלז. פרט להיותן להקת קלאסיקה בקוריאה, עם שירן המפורסם - נובאדי, הוונדרגירלז הן אולי הלהקה הקוריאנית היחידה שלקחה את הקריירה האמריקאית שלה ברצינות, והגיעו להישגים מרשימים.
עד 2010 לכל אחד מהטייטלים הקוריאנים שלה הוונדגירלז הופקה גם גרסא באנגלית ולחלקם גם קליפ חדש בשפה זו. משנת 2011 והלאה הבנות החלו לשחרר שירים שאינם קוריאנים במקורם ובכך חתמו את עצמן כלהקה רב-עולמית כשהן שרות בקוריאנית, יפנית, סינית ואנגלית.
תוכלו למצוא אלבום שלם המוקדש לגרסאות האנגליות של שיריהן המפורסמים, בניהם טל מי, סו הוט, נובאדי ו-2 דיפרנט טירס. בשנת 2011 הוציאו את שירן המפורסם בי מיי בייבי, שגם לו שוחררה גרסא בשפה האנגלית; ובאותו אלבום גם את השירים G.N.O וניו שוז, שעל אף היות האלבום קוריאני - השירים עצמם נכתבו באנגלית בלבד.
אז מעבר ללהוציא המון שירים באנגלית, מה הופך את וונדרגירלז ללהקה מצליחה יחסית בהשוואה לכל חברותיה שניסו מכבר? ובכן, הוונדרגירלז השתתפו בסרט של ערוץ ניקולודיאון שבו הן השחקניות הראשיות בדמות עצמן, והן משחקות בו את הוונדרגירלז כלהקת בנות שמופיעה בחו"ל ומשתתפת בתחרות שירה וריקוד נגד להקת בנות אמריקאית מתחילה. שם הוציאו את שירן האמריקאי - דה דיג'יי איז מיין. הסרט הופק עבורן והן חולקות אותו עם לא אחר מאשר המנהל האהוב עליהן, JYP, בתפקיד המנג'ר שלהן.
הסרט, שאגב מקסים ממש והאנגלית שלהן הפתיעה אותי לטובה (תוכלו לצפות בטריילר בלחיצה כאן), לא היה הדובדבן שבקצפת מבחינת הבנות, והן המשיכו לשאוף גבוה ולבסוף להוציא את שירן האמריקאי האחרון לעת עתה - לייק מאני, בשיתוף פעולה עם הראפר המפורסם AKON:
ריין נולד ב1982 בסיאול שבקוריאה, הוא פרץ בשנת 1998 כחלק מלהקת בנים בשם "פאנקלאב" ובהמשך כזמר סולו בחברת JYP עם השיר "באד גאי" בשנת 2002. משנת 2007 ועד 2013 עבר לחברת ג'יי.טון שהקים הוא בעצמו, ותחתיה פרצו להקת הבנים הראשונה שלו - אמבלאק ולהקת הבנות TWO-X. ריין יצא לפגרה בתקופת הגיוס שלו, וכשהשתחרר עבר לחברת CUBE, שם נמצא עד היום.
ריין הפיץ לתעשיית המוזיקה הקוריאנית שירים שעד היום נחשבים לשירי חובה לכל אדם המחשיב את עצמו אוהד הז'אנר, כמו למשל לאב סונג, רייניזם והיפ סונג, שגרמו לו להצטייר כאחד האיידולים הסקסיים שקוריאה ראתה מעולם, בין אם בשירי בלדה מרגשים או שירי פופ קליטים וקופצניים.
מעבר להיותו אחד הזמרים המפורסמים בקוריאה עד היום, שחקן דרמות (ובין המפורסמות שלו - פול האוס) ואייקון אופנה, ריין היה אולי אחד האמנים שבאמת הותירו חותם בארה"ב. בשנת 2006 זכה להכנס לרשימת "100 האנשים המשפיעים בעולם" של מגזין TIME המפורסם ורק שנה לאחר מכן לקפוץ למקום הראשון בה. דבר שהוביל בסופו של דבר להופעה מרשימה שלו בתוכנית האירוח האמריקאית המפורסמת "הקולברט ריפורט", שמשודרת משנת 2005 ועד היום.
הרי לכם חלק קצר מהתוכנית (אפשר להתחיל גם מ1:40):
אני חושבת שהמפתח להצלחה האמריקאית של ריין היה דווקא כשהופיע תחת JYP, שהוא עצמו היה מפורסם לא קטן בארה"ב בתקופתו. פארק ג'ין יונג (הבעלים של חברת JYP) אמנם לא הוציא שום אלבום או סינגל באנגלית, אך בהחלט השפיע על תעשיית הפופ האמריקאית ועל המוזיקה שלה כאשר שמו יצר לו מוניטין של כותב שירים ויוצר מוכשר. ובפינת "הידעת?" שלנו היום - JYP כתב שירים ליותר מאמן אמריקאי מפורסם אחד, ובין לקוחותיו המרוצים - וויל סמית'.
עוד סימנים להצלחה של JYP בארה"ב הן להקת הבנות המפורסמת שלו - הוונדרגירלז. פרט להיותן להקת קלאסיקה בקוריאה, עם שירן המפורסם - נובאדי, הוונדרגירלז הן אולי הלהקה הקוריאנית היחידה שלקחה את הקריירה האמריקאית שלה ברצינות, והגיעו להישגים מרשימים.
עד 2010 לכל אחד מהטייטלים הקוריאנים שלה הוונדגירלז הופקה גם גרסא באנגלית ולחלקם גם קליפ חדש בשפה זו. משנת 2011 והלאה הבנות החלו לשחרר שירים שאינם קוריאנים במקורם ובכך חתמו את עצמן כלהקה רב-עולמית כשהן שרות בקוריאנית, יפנית, סינית ואנגלית.
תוכלו למצוא אלבום שלם המוקדש לגרסאות האנגליות של שיריהן המפורסמים, בניהם טל מי, סו הוט, נובאדי ו-2 דיפרנט טירס. בשנת 2011 הוציאו את שירן המפורסם בי מיי בייבי, שגם לו שוחררה גרסא בשפה האנגלית; ובאותו אלבום גם את השירים G.N.O וניו שוז, שעל אף היות האלבום קוריאני - השירים עצמם נכתבו באנגלית בלבד.
אז מעבר ללהוציא המון שירים באנגלית, מה הופך את וונדרגירלז ללהקה מצליחה יחסית בהשוואה לכל חברותיה שניסו מכבר? ובכן, הוונדרגירלז השתתפו בסרט של ערוץ ניקולודיאון שבו הן השחקניות הראשיות בדמות עצמן, והן משחקות בו את הוונדרגירלז כלהקת בנות שמופיעה בחו"ל ומשתתפת בתחרות שירה וריקוד נגד להקת בנות אמריקאית מתחילה. שם הוציאו את שירן האמריקאי - דה דיג'יי איז מיין. הסרט הופק עבורן והן חולקות אותו עם לא אחר מאשר המנהל האהוב עליהן, JYP, בתפקיד המנג'ר שלהן.
הסרט, שאגב מקסים ממש והאנגלית שלהן הפתיעה אותי לטובה (תוכלו לצפות בטריילר בלחיצה כאן), לא היה הדובדבן שבקצפת מבחינת הבנות, והן המשיכו לשאוף גבוה ולבסוף להוציא את שירן האמריקאי האחרון לעת עתה - לייק מאני, בשיתוף פעולה עם הראפר המפורסם AKON:
אז אחרי שחתמנו את חברת JYP ואת אמניה המצליחים בחו"ל, בואו נעבור לרגע לחברת YG. שם נוכל למצוא את 2NE1 שממש עד לא מזמן הפיקו אלבום אמריקאי בחסות וויל.איי.אם שמאוד התלהב מהסגנון שלהן. יחד הוציאו את השיר טייק דה וולרד און והצטרפו אל וויל.איי.אם להפקות מוזיקליות רבות בארה"ב.
ואיך אפשר כמובן לשכוח את ביג באנג, שפרט להיותם לאחת הלהקות הקוריאניות המפורסמות בעולם הספיקו לזכות בפרס הלהקה הזרה המצליחה ביותר בעולם בפרסי הMTV של שנת 2011.
T.O.P וג'י-דרגון השתתפו גם כראפרים בשירה של פיקסי לוט - דאנסינג און מיי און.
ונתעלם לרגע מהמעורבות החברתית של ג'י-דרגון עם המון איידולים אמריקאים מפורסמים כמו ג'סטין ביבר ואפילו פריס הילטון, ועל תיעודים של זמרים מפורסמים שציינו שהם מעוניינים לעשות שיתופי פעולה עם השניים (כמו למשל נלי פורטדו).
ואולי שכחתם, אבל SE7EN היה אחד האיידולים הקוריאנים הראשונים שביצעו דביוט אמריקאי באופן רשמי. אחרי שהרעיד את קוריאה, החליט לפרוץ ב2009 עם שירו "גירלז" בשיתוף פעולה עם ליל קים. השיר הופק עבורו על ידי רודני ג'רקינס, שאתם אולי מכירים מעבודותיו הקודמות - דז'וו של ביונסה וסיי מיי ניים של דסטיני'ז צ'יילד.
ובנימה זו נאחל בהצלחה רבה לסיאל מ2NE1 שהשמועות מספרות שעתידה לצאת בסולו בארה"ב. היא תשלוט שם זה בטוח.
ואל לנו לשכוח את JYJ שהוציאו אלבום שלם באנגלית ב2010, שאת שיר הנושא שלו - איי גירל, שרו עם מאליק יוסף וקאנייה ווסט. הבנים אמנם לא נחלו הצלחה מסחררת בארה"ב, אבל האלבום הזה מלא בשירים מדהימים. שלא לדבר על העובדה שהם עורכים הופעות בכל רחבי העולם וצוברים קהל מעריצים עולמי מטורף.
ועכשיו נעבור לחברת SM, שם יש לנו את האחת היחידה - בואה. פרצה לראשונה בקוריאה בשנת 2000, שנתיים לאחר מכן פרצה ביפן עם שירה "ליסן טו מיי הארט" שהיה השיר הקוריאני הראשון לשבור את חומות המסחר בין שתי המדינות לאחר מלחמת העולם השניה, ומאז עובדות השתיים בשיתוף פעולה רב בעיקר בתחום המוזיקה. בואה היא גם הזמרת הלא יפנית היחידה שמכרה מעל מיליון עותקים בשלושה מדיסקיה היפניים וגם היחידה מבין שתיים ששיריה זכו בפעם שישית ברציפות במקום הראשון במצעד אוריקון מאז הדביוט; השניה היא הזמרת היפנית המפורסמת איומי האמסאקי.
נעזוב לרגע את זה שהיא הייתה ועדיין אחת הזמרות המצליחות ביותר באסיה, מלכת הפופ הקוריאני ואיידולית מדופלמת ביפן - היא פרצה בארה"ב בשנת 2009 עם שירה "איט יו אפ", ובאותו אלבום שחררה גם את "איי דיד איט פור לאב" שהופק עבורה ע"י שון גרט, המפיק המפורסם של ביונסה, בריטני ספירס וכריס בראון.
בואה המשיכה להוציא שירים באנגלית כמו כן ביפנית וקוריאנית, וב2013 השתתפה בסרט "מייק יור מוב" שסיקרתי בעבר בבלוג שלי. בשיתוף פעולה של SM עם אחד מיוצרי סרטי הריקוד המפורסמים בארה"ב, בואה מגלמת בחורה יפנית המנהלת קבוצת ריקוד ועל הסובבים אותה במהלך הסרט.
הסרט פתח לבואה עוד כמה דלתות בתעשייה העולמית; לא שהיא הזדקקה לזה יותר מידיי, הבחורה מפיקה ויוצרת בכירה בSM מלבד הקריירה המוזיקלית המשגשגת שלה ולא נראה כאילו שיש משהו שעוד יכול להפתיע אותי בהחלטות המוצלחות שלה כשזה נוגע למוזיקה וריקוד.
ואחרונות, אך לא חביבות, יש לנו את גירלז ג'נריישן, שאמנם הפריצה האמריקאית שלהן הייתה צנועה אך השמיעה את קולה בתוכניות מכובדות ביותר בארה"ב. בשנת 2011 הבנות הוציאו את אלבומן הקוריאני המלא השלישי - "THE BOYS", שלטייטל שלו הוציאו גרסא בקוריאנית וגרסא באנגלית. מאוחר יותר SM הוציאו אלבום שלם שמוקדש לרמיקסים לשיר, ובין היתר רמיקס בשיתוף פעולה עם סנופ דוג שהחליט להוסיף קצת מהטאץ' הראפרי שלו לשיר.
גירלז ג'נריישן לא הקדישו הרבה זמן לקדם בארה"ב, אך הופיעו בתוכנית האירוח הנחשבת של דייויד לטרמן וגם בתוכנית הבוקר של קלי ומייקל כשהן מבצעות הופעה של השיר בהופעה חיה. זה היה השיר הראשון ועד כה האחרון שהוציאו הבנות תחת דביוט אמריקאי רשמי, אך הן המשיכו להופיע עם קאברים של שירים אמריקאים בקונצרטים שלהן ולהראות לנו שלמרות שג'סיקה וטיפאני הן דוברות האנגלית השולטות בלהקה, כמעט כולן מסוגלות לדבר אותה בצורה מרשימה.
עד כאן בפרקנו "בואו נתלהב שגם האיידולים שלי יודעים לשיר באנגלית".
נתראה בדביוט האמריקאי הבא (;
את יודעת לאיזה אלבום רוק באנגלית אני מחכה
השבמחקטראקס חחח?
השבמחקכל הכבוד כתבה מעניינת!
השבמחק