תמיד אותו סיפור, בחודשים שלפני הבחירות מתחילים כל הקמפיינים המזוויעים במדינה; חלקם מעודדים הצבעה למפלגה מסויימת וחלקם עסוקים בהשמצה של אחרות. אבל דבר אחד בטוח, גם השנה אני לא אדע למי להצביע, והתסכול ממשיך להותיר טעם לוואי של דה-ז'וו.
מדינה אחת קטנה, מיליון ושבע מפלגות - שכל אחת מהן שונה בתפישותיה - ועדיין אני לא מצליחה למצוא את האחת שתשקף את כל האידיאולוגיות שלי כמו שצריך. מה ביקשתי? מפלגה ימנית שלא תהיה קיצונית מידיי, שלא תהיה הומופובית וגזענית, שלא תהיה קפיטליסטית בצורה מזעזעת, שתדע לקבל דתיים וחילוניים כאחד במדינה הזו ו... לא יודעת, קצת יושרה? נראה לי שזה מה שהכי חסר בממשלה הצבועה הזאת.
בזמן האחרון אני מקבלת את ההרגשה שקשה למפלגות להכיר בעובדה שאפשר להיות דתי שלא בהכרח ימני, או דתי ימני שתומך בלהט"ב וההפך. מדינת ישראל, מלבד היותה מדינה יהודית, היא מדינת כלל אזרחיה. תוכלו למצוא פה מכל המינים, מכל הסוגים, מכל הדתות ומכל המגזרים. וכזכור לי במגילת העצמאות נכתב שמדינת ישראל תאפשר חופש דת, לשון ותרבות, אז אם אני לא טועה - מותר לאנשים שאינם יהודים לחיות במדינה הזו והם יחשבו לאזרחים מין השורה, אז למה לעזאזל הדת היהודית נכפית כל אזרחי המדינה? למה הדת היהודית משפיעה על החלטות כמו תחבורה ציבורית בשבת ועל נישואים חד מיניים? הא כן, הסטטוס קוו.
הסדר הסטטוס קוו נכתב על מנת לערוך יישור קו בין יחסי הדת והמדינה, אי שם במעבר בין הישוב היהודי בישראל להקמת המדינה. מיותר לציין שעברו עשרות שנים מאז, היחס בין מספר הדתיים לחילוניים בארץ היה שונה לגמרי וגם אלו שלא שמרו את הלכות הדת היהודית לא הזדקקו לתנאים מיוחדים מכורח המציאות. ההסדר נגע למספר עניינים, בניהם שמירת השבת הכללית (כולל מפעלים, בתי עסק ומשרדים ממשלתיים ועירוניים), נישואים, כשרות והחינוך בישראל. כיום ישנו רוב שאינו דתי בארץ, והסטטוס קוו אינו רלוונטי באותה מידה שהיה כשרק נחקק.
אני, דווקא בתור מישהי שמגיעה מבית דתי, לא מבינה את הנטייה הזו של הדת להיות מעורבת בכל דבר. נכון, אנחנו מדינה יהודית וזו הדת של חלקנו, אבל תתקנו אותי אם אני טועה - אנחנו מדינה שיש בה רוב יהודי וערבי, זה כבר הופך אותנו למדינה דו-לאומית ולא חד-לאומית, אז אי אפשר באמת לבסס את כל ההתנהלות המדינית שלנו על היהדות בלבד ולצפות שלאף אחד לא יהיו תלונות על זה - במיוחד כשכרגע רק הדתיים במדינה נהנים מהמצב הקיים, וכל השאר לא רק שאינם נהנים, אפילו סובלים בעקבות זאת. ובלי קשר, כל התלות הזו של לאום ודת בכל הנוגע ליהדות דיי משובש מהיסוד מבחינתי, והרבה לא מבחינים בהבדל - בעיקר כי הוא כבר כמעט ולא קיים.
בנוסף, העובדה שאנחנו מאבדים יום עבודה שלם בגלל האיסור לעבוד בשבתות משפיעה רבות על ההכנסה הכללית שלנו כמדינה, ואחרי זה מתפלאים שהכל פה יקר בטירוף (בברלין זה לא היה קורה). נכון, יש יום שבתון גם בארה"ב, אבל שם לא תראו שממה ושיממון ביום ראשון, ועסקים כן פועלים ומרוויחים בעשרים-וארבע שעות האלו. בישראל יש כמה עסקים שכן פועלים בשבת ואני לא רואה איך העובדה שהם פתוחים פוגעת בשבת של אנשים אחרים. לעומת זאת, אנשים שכן זקוקים לעסק ספציפי בשבת כן נפגעים מהעובדה שהוא סגור בגלל איזה חוק שאמור להועיל לכל אזרחי המדינה אבל בעצם דופק את רובה.
באותו נושא - התחבורה הציבורית. באמת שאני לא מצליחה להבין איך זה שתחבורה ציבורית תהיה פעילה בימי שבת בערים מרכזיות בארץ תחלל את קיום הדת אצל אנשים שאינם נוהגים. זה כמו להגיד לבן אדם "לא, אתה לא יכול לאכול את העוגה הזו כי אני חולה סכרת". זה באמת מרתיח. במיוחד כשהמון חיילים, שמשרתים את המדינה הזו נאמנה, נפגעים מתחבורה ציבורית דלה בסופי שבוע ולעיתים נאלצים להישאר בבסיס כי אין להם איך לחזור הביתה בימי שישי. זה נראה לכם הוגן? עזבו, זה נראה לכם הגיוני?
נישואים זה כבר נושא ארוך ומורכב, שפחות או יותר ימחזר את כל מה שכבר ציינתי כאן על תחבורה ועסקים בימי שבת, אז אני אמנע מלחפור על זה כאן. למרות שבטח גיבשתם דעה על מה שאני חושבת, במיוחד לאור העובדה שאני תומכת בנישואים חד מיניים. ובנוגע לכשרות אין לי הרבה מה להגיד, בעיקר כי העובדה שמגישים במוסדות מדינה רק אוכל כשר לא משפיעה הרבה על ההתנהלות הכללית בה - יש פה דיי והותר מסעדות וחנויות שמוכרות אוכל לא כשר ככה ששני הצדדים מרוצים, וכן ירבו.
ואחרון חביב - ימין שמאל, ערבים יהודים; אני מחשיבה את עצמי ימנית לא קיצונית, וממש עצוב לי לראות את המצב בארץ בכל הנוגע למצב הרגיש הזה. אני מכירה המון ערבים מקסימים שאין שום קשר בין הדת והלאום שלהם לעובדה שהם אזרחים במדינה הזו, ככה שאני לא מבינה מאיפה הגישה הזו לשנוא ערבים באשר הם. נכון, אנחנו חלוקים בדעותינו, אבל אנחנו חלוקים בדעותינו גם בנוגע להמון עניינים פנימיים ואני לא רואה אף אחד מעודד פה שנאת יהודים. קל לנו להגיד כמה מסכנים אנחנו, אוי סבלנו בשואה, אוי מחרימים אותנו, אבל כשיהודים מחרימים עסקים ערביים, כשיהודים שונאים ערבים ומאחלים להם אינספור "ברכות" מביישות, זה בסדר. והכי גרוע - ככל שהשנים חולפות כך מושרשת לתודעת הציבור שזה דבר לגיטימי. אז חברים, זה לא. למעשה, זה לא יותר מאשר לעשות לאחר את מה שעשו לנו ולא לראות איך אנחנו נהפכנו למפלצות שאנחנו יודעים יפה מאוד להתלונן עליהן.
אני לא אומרת שכל הערבים צדיקים, אבל אני יודעת שגם לא כל היהודים במדינה הזו טלית שכולה תכלת. אני לא בעד למסור שטחים, אני נגד ארגוני טרור ואני לא מסכימה עם רוב הגישות השמאלניות שנוגעות לעזה (במיוחד כי שירתי שם את כל השירות שלי ואני יודעת ממקור ראשון מה הולך שם). אני לא תומכת בשמאלנים קיצוניים ולרוב אפילו מרתיחה אותי האמונה העיוורת שלהם. כל כך הרבה יהודים במדינה הזו שמתלוננים כמה הממשל שלנו נוראי מבחינה מוסרית ולא מבינים שאין לנו ארץ אחרת, ושכל הדברים שמתנהלים למעלה, גם אם לא תמיד כולם צודקים, ברובם נשגבים מבינתנו. אולי כשכולנו נלמד לנהל מדינה נפסיק להתלונן, כי תמיד קל להאשים את הממשלה ולא לנסות לשים את עצמנו בנעליים שלה - כל כך הרבה אנשים לרצות, וכל כך קצת שאפשר לעשות כדי באמת לפעול בלי לגרוע מאף אחד.
בשורה התחתונה אני דיי אובדת עצות, אין לי ברירה אלא להכריע מה חשוב לי יותר - מפלגה שתתמוך בגישה הימנית שלי אך תהיה מונעת על ידי עקרונות דתיים שסותרים את האידיאולוגיות האחרות שלי - כמו חינוך הולם בארץ, כלכלה סבירה, שוויון זכויות מלא ודאגה לצורכי המדינה היומיומיים, או מפלגה שכן תתמוך באחרונים, אבל תהיה שמאלנית בצורה קיצונית. אני באמת מקווה שיום יבוא ואני אגיע לקלפי בידיעה שאני מצביעה למפלגה שתומכת בכל מה שאני מאמינה בו במאה אחוז, כי נכון לעכשיו קשה לי לומר שהשתנה הרבה בשנים האחרונות, ואולי זה סימן לקום ולעשות משהו בקשר לזה... אז מי בא לפתוח מפלגה?
יש דברים שאני לא מסכימה איתך במאה אחוז ויש כאלו שאני איתך לגמרי (והם הרוב).
השבמחקבהחלט אין מפלגה שאפשר להצביע לה בלב שלב,או כזאת שתתקן את המדינה ,תאזן אותה באופן שרלוונטי לאזרחים של היום ומחר... באה להקים איתך מפלגה! ;)
[אביה בנימין-כי פאק זה לא נותן לי לפרסם כתבתי את אותו דבר עשר פעמים]
אני בדיוק כמוך באה מבית דתי, ליברלי וימנית. לאחר חיפושים רבים אחר המפלגה שמתאימה לי ולאחר שבדקתי מה כל מפלגה באמת מציעה מעבר לסטטוסים בפייסבוק
השבמחקהגעתי למפלגת כולנו של משה כחלון. בדיוק מתאים לדעותיי. ימני, לא קיצוני, בעד שיוויון כלכלי, נגד שנאת ערבים.
זו הפעם הראשונה שאני באמת יצביע כמעט בלב שלם כי גם המפלגה הזאת היא לא 100% מבחינתי. צריך מפלגה צעירה שתציג את העמדות שלה מבלי ללכלך על אחרים או להשפילם .
זה חסר פה.